ארכיון לחודש נובמבר, 2004
25 בנובמבר, 2004 בשעה 1:27 · שייך לקטגוריית כללי
(הערה חשובה, תתכנה הגזמות קלות…)
יום אחד בשבוע זה/שעבר ישבתי עם הינשוף בחדרי הקט שבמעונות,
לפתע נכנס איתי (איתי, בחור מגודל שער וחביב שמסתובב קצת הרבה עם שותפתי החביבה לחדר).
איתי מתיישב לי על המיטה.
אני באופן טבעי מתמרחת קלות על הינשוף (god, the laps!)
איתי מבחין בפרח שקיבלתי כמה ימים לפני מההוא שאיתי, ומחייך.
"באמת שמעתי שיש לך חבר חדש"
מסתכל על הינשוף, ועלי, ואומר:
"אני ממש שמח, כשיעל אמרה לי שיש לך חבר, חשבתי שהיא מדברת על החנון ההוא עם המשקפיים שלומד איתי אנגלית"
(הערה חשובה: חבר שלי הוא החנון עם המשקפיים שלומד עם איתי אנגלית)
הינשוף ואנוכי משתפים פעולה… אני מחבקת, מנשקת (את הלחי, סוטים!) ובעיקר מלטפת. לא מפסיקים לצחוק.
איתי לא כל כך מבין למה אנחנו צוחקים, ויוצא מהחדר.
כמה ימים אח"כ, ההוא שאיתי ואנוכי מסתובבים לנו באוניברסיטה, כשפתאום איתי צץ לו בקרבת מקום.
אני, במצב רוח קצת לוחמני, תופסת יד להוא שאיתי, ומתקרבת לכיוון איתי.
איתי מסתכל, אח"כ מסתכל שוב… קולט את הידיים, ומתחיל לצחוק.
הבין, המניאק.
זהו, עברו עוד מלא דברים מאז (הופעה של אלג'יר – בנזנונים, הופעה של הדרה – speechless about it ויום חורף, בלי לימודים) -
אבל דגדג לי כבר לכתוב על טעויות אנוש…
15 בנובמבר, 2004 בשעה 1:22 · שייך לקטגוריית כללי
אחח, איפה הן הבחורות ההן עם הקוקו והסרפן? עם הטוריה והשברייה – למה כבר לא רואים אותן?
לילה בלי שינה, ופר"ח, ושיעור על רפורמציה, ואח"כ חלון ופילוסופיה יוונית.
והקפה, כמה קפה!!! התחלתי להזיע קפה מרוב שנכנס לי לדם בימים האחרונים.
לפני כמה ימים חברה מתחתנת, אחרונה מבין שתי נקבות יחידות שלנצח ישארו יקרות לי, לא משנה כמה פעמים הן יתחתנו, וילדו ויחזרו בתשובה.
ושוב ריבים מטופשים על דברים מטומטמים שבחיים לא ישתנו.
וקיטש לא נורמלי כבר כמה ימים, עם חיוך מטומטם שלא נמחק מהפנים,
ונובלס, אקסטזי, חסה, שמפניה, ודם מלוכלך
"את צריכה קצת קיטש בחיים ההפוכים שלך"
לילה בלי שינה לא עושה לי טוב.
לילה מנוחה.
5 בנובמבר, 2004 בשעה 1:21 · שייך לקטגוריית כללי
כן, אז הנושא של הפוסט לא מקורי, לקחתי מהyanchuf אותו.
עכשיו שסיימתי עם זה —
מוות למי שינסה להאשים אותי בפלגיאט.
טוב, אז זה לא ממש פוסט דרינקינג, יותר while drinking.
אבל חביב, מאוד, מאוד מאוד.
סופסוף בבית אחרי שבוע קצת לחוץ, ריצות באוניברסיטה, המון חלונות שהיה ממש מתיש למלא בבטלה, וגם פגישה קצת מבאסת עם כיתת המחשבים שבמעונות (ויותר מבאסת עם הדוד שהיה אחראי על הכיתה שהתיישב לידי ולא הפסיק לעקוב אחרי השיחה הקצת אישית שרצה לי באייסיקיו במחשב).
הבית קצת רחוק לי מהאוניברסיטה, כל נסיעה זה פרוייקט, ובסוף מגיעים לבית ריק – רק אני וההורים.
גם המחשב קצת עגלה פה, והמודם לא ממש מתחבר.
אבל בבית יש בשר והרבה -
ואלכוהול, בלי להשאיר אח"כ חצי משכורת בפאב או בחנות (וזה לא משנה אם זו משכורת שלי או של מישהו אחר – אני מזדהה!)
קיבינימט, פוסט מיותר.
מי בכלל כותב בלוג?!
