ארכיון לחודש מאי, 2005
22 במאי, 2005 בשעה 3:52 · שייך לקטגוריית כללי
סיני ומגן לא ממש מגיבים. הם ישנים ואוכלים. לא משחקים, לא מחייכים, לא צוחקים. בני שנה וחצי ומתנהגים כמו בני חצי שנה.
גדלים כמו צמחים – כל עוד משקים אותם – הם מוסיפים נפח, אבל הם לא יבקשו אוכל או שתיה. הם פשוט לא מדברים.
כבר שלושה ימים שהם כאן בלי ההורים שלהם, שמחכים לילד או ילדה מספר 6 בכל יום. הראשון שלהם רק בן חמש וחצי, ובקצב הילודה שלהם יהיו עשרות עד תום גיל הפוריות של האמא. עוד תריסר לא מפותח, לא מגיב, בדיוק כמו סיני ומגן.
ההזנחה לא נובעת מרוע לב או משהו כזה, קשה לתחזק 5 ילדים קטנים, במיוחד כשהשישי מת לצאת.
אמא יקרה שלי החליטה לקחת אותם לכמה ימים, לעזור לאמא שלהם, אחותי.
אנחנו מנסים להחזיק אותם ערים יותר ויותר זמן בכל יום, להפעיל אותם.
סיני מושך את עצמו באמצעות הידיים, מגן מראה סימנים של זחילה.
כשנכנס אדם זר לחדר הם לא מגיבים, אחרי שהוא מפגין כלפיהם חיבה הם לא נותנים לו ללכת, בוכים ומנסים לרדוף אחריו.
אוכלים וישנים, ישנים ואוכלים.
15 במאי, 2005 בשעה 3:32 · שייך לקטגוריית כללי
התנצלות מראש, בארבעת הימים האחרונים ישנתי במצטבר 9 שעות, אז שגיאות כתיב ייתכנו ויהיו. גם התחביר יהיה יותר גרוע מהרגיל.
רביעי היה יומעצמאות. חורף, איילי, נירה, ברק וחברהשלו, ועוד 2 חברים של ברק הגיעו כולם לירושלים.
ישבנו בOld Friend
(שימו לב, שימו לב, יש אתר! רופאט (הברמן הכי חמוד בפאב) בנה, יש גם תמונות מפורים…)
היתה חוויה מעניינת. איילי שתה בפאב בפעם הראשונה בחיים שלו, בגיל 18 ויום. הוא השתכר 
חורף ואני היינו שפויים, ברק וחברים שלו – לא ממש שתו, ונירה הסתובבה מחצי ליטר בירה. כרגיל
הגותית והקראית מילצרו יחד עם אריאן, המלצרית השלישית והמדהימה של המקום. בחורה עם קול מדהים ונוכחות מכשפת.
חיבבתי. השתכרתי בסופו של דבר משוט באדיבות אלכס.
משם המשכנו למעונות, אח"כ התרסקנו כולנו על הספות בבית של אלכס. היה חביב.
בחצות היום, נשברתי והלכתי לישון (אחרי שכולם נסעו קיבינימאט!). בשש בערב הגותית מתקשרת, נשמעת זוועה, שהיא שיכורה ואמורה לעבוד, ושאחליף אותה. אז החלפתי.
קשה קשה להיות ממלצרת. פיזית העבודה לא קשה. אבל אנשים זה דבר יותר מעצבן משחשבתי.
גם בשישי עבדתי. היתרון הגדול הוא בכסף לבזבוזים שנכנס ישר לכיס, במקום להוציא עם הפלסטיק מהמכונה.
מוי כיף!
בחזרה ליומעצמאות. חורף הביא צלמניה דיגיטלית, יצאו המון תמונות, את חלקן אני לא זוכרת אפילו שהוא צילם.
אחת התמונות התחבבה עלי. הנה היא:
ובדילוג חזרה ליום חמישי -
הגיעה אישה ואגדה לפאב ביום חמישי:
eli7
את הבלוג שלה מכירה בערך חצי שנה, הינשוף הכיר לי אותו אחרי שנתקלנו בעלמה בטוביה (גם פאב מומלץ וכאלה)
קיצר – עד כאן לפינת המלצת הבלוגים בלאט.
"We're all living in Amerika
Amerika ist wunderbar" – אלה רמשטיין… בשיר עם השם הכ"כ מקורי – amerika.
אוהבת איות גרמני, כוכך לא הגיוני!
frei bier fur alle – sonts gibts krawalle!
וזהו.
5 במאי, 2005 בשעה 3:31 · שייך לקטגוריית כללי
וואו, באמת שקרה המון בזמן האחרון.
נכנסתי בחזרה פלוס מינוס לראש של לימודים, שזה די מגניב, היה חסר לי.
היה גם מיני שחנ"שון עם אמנון, המרצה המוערץ בגלל מרצים כמותו יש לי חשק לסיים את התואר, ולא משנה כמה זמן זה יקח.
החיוך, ה"שלום", ה"מה נשמע?" הופכים את המקום המנוכר הזה לקצת יותר כיפי.
old friend – פאב הבית הפך להיות ממש בית שני. כמות מכובדת של אנשים שכיף לצחוק, לדבר ולשתות איתם.
מסתבר שמייק, הבחור העצבני שמוזג בירה מנסה לשדך אותי. ובכלל מלא אנשים מתחילים לחקור ולהתעניין, ולהכיר.
לא מתחשק לי בשיט, הגיע הזמן לנסות להיות קצת יותר סוליקו מהרגיל, אבל חפיף, זה נחמד.
תסריט שחוזר על עצמו הרבה לאחרונה הוא כזה:
השעה 8 בערב, ויקי ועמיה בחדר/בחדרים שונים/בעיר/כל-דבר-אחר.
עמיה: ויקה! בואי לשתות בירה
ויקה: לא!! אני צריכה להתעורר מוקדם בבוקר.
עמיה: נו!! נגיע לשם ב9, ואז ב11 גג נצא לכיוון המעונות.
מגיעים לאולד פרנד (הלני המלכה, ירושלים, קצת מעל קפה הלל שעל רחוב יפו), עדיין Happy Hour, שותות, מתקשרות לאנשים חביבים שיצטרפו אלינו, שותות עוד קצת, משחק שש בש, נרגילה. השעה חצות.
עמיה: ויקה, נראה לי שנצעד רגלית למעונות.
ויקה: מה? פספסנו אוטובוס אחרון? טוב, נו… סיימי את הבירה ונצא.
עמיה: ברור – אין בעיה.
השעה 4 בבוקר – סופסוף יוצאות מהפאב.
ויקה: BITCH! you're washing the dishes for a whole month!!
מונית חזרה ולישון.
7 בבוקר – ויקה מתעוררת.
12 בצהריים – עמיה מתחילה להראות סימני השכמה, אבל עדיין מעוכה במיטה.
6 בערב, ויקה חוזרת מעוד יום של לימודים, עמיה קופצת אליה לחדר ושוטפת כלים.
