ארכיון לחודש יוני, 2005
29 ביוני, 2005 בשעה 22:54 · שייך לקטגוריית כללי
Omri sent me a message, asking if i want to meet.
i was pretty down, and figured he also was. that's when we usually meet.
we walked around town for a couple of hours. just talking. we went through many topics, laughed, cried, and mainly enjoyed each other's company.
haven't met him like this in about a year. it was great! i really love this kid. he's one of the few that truly understands, and not afraid to tell me the truth, even when it hurts.
after saying goodbye i walked back to the office. omri called and said he had good time, that it was great meeting, and that he cares. 
makes me smile even if it's just to remember.
it reminded me a conversation with Danny, and one with Ngawaang, and another one with Daniel (one of the seven).
what came out of all those conversations is the importance of telling people something true (no lies!) that you see in them. it can be looks, behavior, etc. those things are the thoughts that come up just before we fall asleep, and they determine our final impression of that exact day. if a person who had a lousy day remembers, just before a lousy day ends that someone he'd met told him that something he said\did\wore was beautiful, that person will just smile to himself and go to sleep a happy person.
that phone call from omri left that impression on me. despite all that has gone bad lately – this day has become a good day.
and i thank god, or whoever it is up there, for good friends, who change my world around all the time, and get me past those lousy days.
28 ביוני, 2005 בשעה 22:53 · שייך לקטגוריית כללי
money. lack of it.
no Hadara concert for me on thursday. can't afford the ticket. no family visits this week. no archiological digging next week, must work.
don't have the strength to go to the bank, try and fix whatever's wrong. afraid i won't be able to handle it, won't know what to say and do.
everything's possible to solve, parents will probably help with a hundred shekels, which will get me past the next couple of weeks. but that's admitting a failure. second time in a year. can't do it. can't handle this groun up life. don't really value money. too much alcohol and smoking the past few weeks. eating outside didn't occure much the past month and a half. but this darn overdraft is still there.
don't have the nerve to ask for an advance payment from the job i just started this month. the dude offered a few times, but can't get myself to ask for it.
i just want to be a kid again.
27 ביוני, 2005 בשעה 22:53 · שייך לקטגוריית כללי
קניתי מלאאאאא ספרים. אחד למאיה, האחיינית האהובה שלי, שניים באנגלית, אחד בעברית של מוסינזון, וספר שכולל עשרה ספרים מהסדרה של אמבר. שכתב זילזאני. כולי שמחה וששון. מגניב לאללה
אח"כ הכספומט אכל את הכרטיס.
חד גדיא.
23 ביוני, 2005 בשעה 4:08 · שייך לקטגוריית כללי
this morning i got dumped. it never happend before. i never let it happen before.
i don't know why, don't really care that much…
not going out with him anymore doesn't bother me that much, these things happen, but being DUMPED?!
grrrr!
just hasn't been my week. first stepped on a bee, then forgot some important things, missed an exam, missed METALIST, and now this!?
we went to sleep together last night, everything seemd to be right, and in the morning -
"listen, i don't want us to go out anymore, something that ohad said last week is pounding in my head"
i don't remember what ohad said, i don't really care, but i really didn't see THAT coming.
just said "ok, cool" and went back to sleep.
19 ביוני, 2005 בשעה 4:07 · שייך לקטגוריית כללי
לפני אי-אלו ימים קיבלתי בדוא"ל רשימת הופעות של הדרה
.
היתה שם הופעה אחת ב21 ליוני. זמן מעולה. לילה לפני בחינה ויום לפני פסטיבל מטאליסט.
אתמול הגיע שוב דוא"ל. ההופעה לא היתה מצויינת בו.
הגבתי להדרה, שאלתי, התעניינתי בגורל ההופעה ב21.
מסתבר שזו היתה שגיאה של המעבדה, פרסמו בטעות שתהיה הופעה.
ההופעה הקרובה היא ב30 לחודש, בארטספייס בת"א. זה על בגין.
אנסה להגיע, אבל לא זה העיקר.
זה הזכיר לי שיר מקסים של הדרה ודיוויד סקיי. ניתן להורדה ישירה מהאתר שלה (יש שם עוד דברים תחת Extras).
לינק ישיר פה – (לא לשכוח, לחצן ימני ו- save target as)
Hadara Levin Areddy and David Sky – Anything More
תהנו. ותבואו להופעה ב30. סדרו לי גם טרמפ על הדרך…
19 ביוני, 2005 בשעה 3:56 · שייך לקטגוריית כללי
לא, אל תתקשר אלי. לא רוצה לדבר איתך, אל תשלח לי אימיילים, גם לא הודעות. אל תחשוב עלי אפילו. לא רוצה שום קשר איתך. צא לי מהחיים ומהתיבת דוא"ל.
מה הוא עושה?
מתקשר, שולח אימיילים, הודעות.
לא זה לא מספיק ברור?!!?!?!?!
גברים. עם טיפש.
15 ביוני, 2005 בשעה 3:54 · שייך לקטגוריית כללי
שבת בצהריים, ויקהבלאט ואנוכי מתעוררות, מתארגנות ויוצאות מהמעונות צפונה.
אחרי המתנה של דקה וחצי בטרמפיאדה (אני בישיבה וויקי עובדת קשה לתפוס טרמפ) עצר רכב שהגיע עד לצמח. טרמפ איכות אנשים יבשים…
מצמח עצר לנו אדם חביב עד לטבריה, חשבנו לקפוץ לאחי הביתה בהפתעה ולהצטייד במזון, שהזנחנו לחלוטין. הטרמפ היה איכותי, הביא אותנו עד לבית של אחי.
עלינו במעלית, דפקנו בדלת – וכלום!
אחי לא נמצא.
שבת. אח דתי. אין למי להתקשר.
התחלנו לחלץ את עצמנו לכיוון הכנרת. כעבור שעתיים נחתנו סופסוף בחוף דוגית.
בעזרת חבורת כיכריסטים הקמנו לנו אוהל לתפארת, פרסנו שק"ש, ויצאנו למקום של נפתלי, שהוא סוג של כיכר העיר בחוף.
התיישבנו עם שלושה ספק גאים ספק שלישיית מה קשור, עד שהם קמו לפזז, והמשכנו לראות את שר הטבעות שהוקרן.
ואז הגיעו הערסים.
מכירים את הערסים המזדקנים? בשנות העשרים המאוחרות שלהם? לחוצים לאללה למצוא זיון ומוכנים להשתרע בחוף הים בחום אימים רק בשביל הסיכוי הקלוש שימצאו אחד?
הם התחילו גרוע. שאלו אם אני בריטית.
לא מבלבלים בין אמריקאים לבריטים, זו טעות של בית כלא.
אח"כ חשבו שויקי אמריקאית. טעות יותר גדולה, היא רוסיה.
רוסים שונאים אמריקאים. השוואה ביניהם היא טעות.
אחרי שהבהרנו את הטעות, הערס אמר שהוא לומד מאיתנו כל כך הרבה, שהוא חייב להשאר בסביבה כדי להחכים עוד, ושאין לנו מה לדאוג, כמובן, כי הוא ישמור עלינו בלילה באוהל.
כל כך מתחשב מצידו.
אמרתי לו שאנחנו רק הולכות לעשות סיבוב, ושבקרוב נחזור, אולי. ותודה על ההצעה שלו, בינתיים דוחות אותה, אבל אם הוא יהיה באזור מאוחר יותר, אולי נשנה את ההחלטה. אבל שלא יסמוך עלינו ויחפש משהו אחר…
איכסה!
9 ביוני, 2005 בשעה 3:54 · שייך לקטגוריית כללי
אתמול הייתי אצל עדו בחדר. מקום די סימפטי בגוש היפה ביותר במעונות. בדרך חזרה מביקור בשירותים המגניבים ביותר שיש בקומה (היתה בעבר קומת נכים, ועדיין רואים את ההשקעה)פתאום קלטתי ג'וקון בכניסה לחדר.
בלי לחשוב פעמיים פלטתי – "ווי, עדו, יש לך פה ג'וק קטן".
עדו נכנס ללחץ, שלף נעל.. זינק ו ——–
פספס את הג'וק ונכנס עם הזרוע במזלג, דבר שהשאיר סימנים די נאים על היד שלו.
התגובה שלו לסצנה ההזויה הנ"ל -
"אני מפחד מג'וקים!"
למחרת בבוקר הוא התעשת והתחיל לטעון שהשריטות העמוקות על היד שלו הן בכלל ממפגש עם שלושה סכינאים שהוא ניצח ביד אחת.
9 ביוני, 2005 בשעה 3:53 · שייך לקטגוריית כללי
נחמן ישי.
כן, גם אותי הדמיון לנחמן שי שעשע.
מצחיק.
