22 בפברואר, 2006 בשעה 7:17 · שייך לקטגוריית כללי
היי חביבתי.הערבים האחרונים בעיר הקודש עברו בצורה הזויה לחלוטין.
את אתמול לדוגמא התחלתי בבלו הול, לדרינק מוקדם. תוך כדי שאני מתחילה להשתכר – נכנס יצור מדהים למקום. לא הטיפוס הרגיל שלי – בלונדיני, עיניים כחולות, שרירי – אירי קתולי במוצא. יאמי.
ישבנו, שתינו, קשקשנו וכו‘. המשיך איתי הלאה לסינדרום, להופעה של שי נובלמן.
את השלב הזה אני כבר לא ממש זוכרת, הייתי שתויה לחלוטין. רקדתי עם א., הקאתי בשירותים (נו, הדברים הרגילים).
משם המשכנו כולנו יחדיו לאולד פרנד. בן דוד שלי תכנן לחתוך, ולי לא היה חשק בדיוק ללכת, הג‘ינג‘ית הזמינה אותי לישון אצלה על הספה, ופתאום שון (התייר) אומר – My room has two beds, u‘re more than welcome to crash over.
אוקיי – i crashed.
הבן דוד בחיים לא יאמין לי, אבל הגענו לחדר (קינג דיוויד, יאמ!), כל אחד בתורו התקלח, ותוך דקה וחצי נרדמנו (כל אחד במיטה שלו).
ערב הזוי לחלוטין היה הערב האחרון. אני עכשיו בעמק רפאים, ישיבה בעוד שעה ואני צריכה להפטר מההנג-אובר.
יום טוב, חג שמח וכו‘.
pics and such:
חלק מהשמות שונו כאן, למנוע זיהוי
:לול:
6 בפברואר, 2006 בשעה 7:15 · שייך לקטגוריית כללי
הסתובבתי בירושלים ונתקלתי בבחור שהייתי אמורה לשבת איתו מאוחר יותר באותו היום.
בארבע המשכתי לבלו הול, הבית הישן שלי . שעתיים של בירה עם הברמן ועוד כמה לקוחות מקדימים, ידיד שלי קפץ, ואז נכנס איזה תייר אוסטרלי שהתחיל לדבר איתי.
בשעה תשע בערב (אחרי 5 שעות של בירות) גררתי את התייר להכיר מקומות אחרים, שיהיה לו מה לעשות בימים הקרובים שהוא מבלה בירושלים.
התיישבנו באולד פרנד, עוד כמה בירות, ושם הצטרפו כמה מכרים וחברים.
חצות ועולה השאלה – לאן להמשיך?
הבחור שהייתי אמורה לפגוש ויתר על בילוי לאותו הערב ונסע הביתה. ינשוף חביב קרא את זה ללילה.
במייקס פלייס יש את הסופרבול (ותמיד רציתי לראות משחק פוטבול), ויהיה נחמד להמשיך את הערב.
המשכנו למייקס פלייס. עוד בירה אחת ודי. התייר האוסטרלי, כנראה בהשפעת האלכוהול, התחיל לחפש לו בחורה להמשך הלילה, קלטתי טפיחה קצת מעיקה על השכם. כאן המקום לציין שהבנאדם היה מבוגר מספיק להיות אבא שלי (נראה טוב אמנם, אבל איכככככככס!! זקן!!!).
הושבתי ידיד בינינו והודעתי לו שאם הוא קם – אני רוצחת אותו.
שש בבוקר, מתפנים מהמקום. איש גבוה, המוזיקאי הכי מקסים שאני מכירה שואל לאן אני ממשיכה. תחנה מרכזית. ברגל. (משהו כמו רבע שעה הליכה). האיש בתגובה – אני צועד איתך, לא נותן לך ללכת לבד. משלבים זרוע בזרוע (נראה קצת מצחיק כי הוא גבוה ממני ביותר מראש).
קפה, סיגריה, בית.
