ארכיון לחודש אפריל, 2006
29 באפריל, 2006 בשעה 7:32 · שייך לקטגוריית כללי
עבר הרבה זמן מאז שכתבתי כאן, וכל כך הרבה קרה. הפוסט הזה יצא קצת ארוך (מצטערת מראש), אלא אם כן ההודעות מדניבוי הידיד יסיחו את דעתי.
פסח. פסח התחיל ממש נחמד. הגעתי לכנרת ערב חג, עם ידיד, שוקולדים ובקבוק יין. יין זה כל מה שצריך בשביל להסתדר על 3 ארוחות ביום בחוף הים.
הולכים עם בקבוק שלוף לקבוצה של חבר‘ה צעירים שמתחילה להכין מנגל, מחייכים, מניפים את הבקבוק ושואלים בנימוס – ”סליחה, יש לכם אולי פותחן?“
ב9 מתוך 10 מקרים מוזמנים לארוחה ולאלו שאחריה.
פרט חשוב שמומלץ לשמור עליו – לא להתחיל עם אף אחד מהנוכחים, זה יכול לפגוע בהרמוניה עם האנשים שהגעת איתם לחוף. לצערי הזנחתי פרט חשוב זה. כמה אנשים כועסים עלי, אבל היתה לי חופשה מטורפת בצפון 
אז מתוך שבוע וחצי בצפון ביליתי כ5 ימים בכנרת, כמה לילות בקיבוץ לא רחוק, סופ“ש אצל האחות בכרמיאל, יום אצל חברה ושלוש-ארבע שעות אצל אחי בטבריה.
השיזוף נאה, צריכת האלכוהול והסיגריות גם היא.
מיד כשחזרתי למרכז קיבלתי טלפון מאחת ספקיות האינטרנט בשוק. קורות חיים שלי נשלחו אליהם מידיד שעובד שם והתגלגלו במקום הרבה זמן בגלל שאני גרה מחוץ לגבולות הגיוס. למחרת, כשכולי עדיין עייפה ולא מפוקסת הגעתי למרכז הדרכה.
יום שלם של שאלונים מטרידים ודינמיקה קבוצתית. בסוף היום, לפנות ערב, הודיעו לי שהתקבלתי. יש שם אנשים סבבה לחלוטין, יהיה טוב. אה – זה גם אומר שאני עוברת למרכז
למחרת קיבלתי טלפון ממישהי שאני מכירה מגיל 5, ביקשה שאעזור לה לתרגם מושגים מאנגלית לעברית בשביל אתר אינטרנט. לקח חצי שעה. עשיתי את זה בכיף.
יצאה לי מזה עבודה נוספת.
גבירותי ורבותי (ליתר דיוק – 3 האנשים שקוראים את הבלוג) – שימו לב לשינוי מטריד. מיצור בטלן הפכתי לאדם בעל 3 עבודות.
מאז גם הספקתי לקבל רשיון (עברתי טסט שני, תודה), לישון קצת ולראות את מכבי מנצחת בחצי הגמר. הספק נאה, לא?
10 באפריל, 2006 בשעה 1:54 · שייך לקטגוריית כללי
A new Jewish social network, got simple Blogging, Galeries and Groups.
I've opened an "Israeli Youngsters" group there. its real nice, here's a direct link (you can only view if you're registered to shmooze, its quick, free, fun, etc.) – http://www.shmooze.com/group.php?group_id=16
Each group has a forum, a blog, file collections…
Since i had to get it started, here's a post from the Concert Review Blog i wrote:
She's a singer-songwriter. A woman who started singing, out of nowhere about 6 years ago, at the age of 35.
Last thursday Hadara was playing close to my home. naturally – I went. I've been to about 16 of her concerts the past year.
The songs are mostly in english, there's this sweat sexuallity in her music, her voice and her words. (ok, i'm a fan, i might be bias. I AM bias).
It took some time for her to warm up, new place and people, etc. half an hour and a couple of wine glasses later, the woman finally started singing my favorite songs.
there was בואי אראה לך, her best hebrew song (on my opinion), Good Song, Nobody wants you, I'm not tempted, Wedding song and many other good ones.
It's Hadara and the drunk piano. some stories, some wine, lots of wine, and excellent music. Slowly (but surely) you could see all the couples cuddling together. Music drawing them closer.
Then it ended.
I'm waiting for the next one to come.
check out her website – http://www.hadara.co.il, where you can download some music, watch some video-clips and read her blog.
her myspace (where you can see the most updated concert schedule) – http://www.myspace.com/hadara
1 באפריל, 2006 בשעה 7:28 · שייך לקטגוריית כללי
סופ“ש בכינרת, עם הג‘ינג‘י בעיקר.
הגענו בשישי אחה“צ, לקראת כניסת שבת.
התמקמנו, נשנשנו, ופתאום כבר לילה.
שנת לילה עריבה (פלוס מינוס. החולירע תפס את החצי הטוב של האוהל, אני ישנתי על שורש). ובוקר.
בבוקר הגיעה שאר הכנופיה ונסענו לאחוזת שולמית בראש פינה לטרוף. היה טעים, מעולה ואנשים סבבה.
הסופ“ש הגיע בזמן ממש טוב. בדיוק אחרי הופעה של הדרה שהייתי בה ביום חמישי.
זה היה במועדון המיילסטון במבצר שוני שבבנימינה.
בן דודי האהוב ואנוכי נסענו לנו מכיוון ירושלים לבנימינה. חמש דקות מבנימינה נזכרתי בעוד בני דודים חביבים שגרים שם ושאהנה לגרור איתנו. למרות 5 דקות ההתראה הם באו בקלות מפתיעה.
הופעה בתזונה! או שזה היה בגלל שישבתי שם עם בן דודי האהוב שהיה חסר לי בהופעות שלה.
היה ביתי כזה, ונעימי. מאוד נעימי.
הבית מתחיל לקבל צורה של פסח. אפילו החדר שלי כשר. (אחרי יומיים של עבודה ושקית זבל כתומה שיצאה ממנו). נקיונות מביאים גל של נוסטלגיה. מצאתי מכתב שהשאיר לי אחד המאבטחים מתקופת השירות הלאומי בבוטקה בכניסה, עם פראפראזה מעניינת על דברי זלדה – ”רע לי, מתי תמותי?“ ושאר מילים יפות בסגנון.
הסופ“ש הזה עשה רק טוב. פעם הבאה שיהיה שמש והכל יהיה מושלם
