ארכיון לחודש נובמבר, 2006
25 בנובמבר, 2006 בשעה 8:10 · שייך לקטגוריית כללי
אוהבת:
ספרים, מוזיקה, להשתכר ולעשות שטויות, איתי נתנאל, משפחה, חברים, טיולים, כנרת, אינטרנט, דג נחש, ברוס ספרינגסטין, דייב מת‘יוס בנד, סרטים בהולמרק (ושיזדיין מי שיש לו משהו רע להגיד על זה), לאכול פיצה שמחממים במיקרוגל, שניצל של עוף טוב, מקרוני אנד צ‘יז, ירושלים, יו ג‘קמן, עבודה, פירסינגים, קעקועים, מעילי עור, צבע שחור, נעלי אולסטאר, ילדים של אינטרנט, לעשן.
שונאת:
להשתכר ולעשות שטויות, ”חברים“, רעש, שיכורים, סיפורים של פרחות וערסים במקושרים, אנשים טיפשים, אנשים רעים, חדרה, סודות משפחתיים, ריבים משפחתיים, הטפות מוסר, לימודים, לקוחות של בזק בינלאומי, קפה מאיר (שבוע של קלקול קיבה), וודקה, סנובים, גאונים, מפונקים, חוסר אונים, בכי, דכאון, לעשן, ימי הולדת, מתנות.
לא סגורה על:
לכתוב, לצייר, לנגן, לעשן.
מפחדת:
למות, לחיות, לאהוב, להרגיש, לשנוא, להעז, ליצור, להיות עצמי, להיות עצמאית
24 בנובמבר, 2006 בשעה 8:08 · שייך לקטגוריית כללי
דודו התחתן אתמול. קולולולולולו.
החתונה התחילה די נחמד. בייב, ויקה בלאט שלא ראיתי חצי שנה, המתגוררת בבירה, הג‘ינג‘ית, העז הרע, צ‘ינו, קלי, בניטו ושאר ירקות.
התחלנו עם ג‘יימסון. המשכנו ליין, אחרי החופה דודו בא לשולחן החבר‘ה, שם בקבוק של אבסולוט ואמר – ”תשתכרו“
השתכרתי. השתכרתי הרבה.
איתי ואני רקדנו. אח“כ גם עזרא הצטרף ובשלב כלשהו גם דניאל דה ויקינג היה בסביבה (וריסקתי לו כוס של ג‘יימסון).
קצת אחרי זה התנדנדתי החוצה. איתי סגר קצוות ואני התחלתי להקיא את כל תכולת הקיבה שלי על המדרכה. בשיחה עם המתגוררת בבירה היום מסתבר שהיא ראתה שאכלתי הרבה אורז וגם כמה חתיכות של בשר (משהו חום כזה לפחות).
הבירה ואיתי גררו אותי לאוטו. הניחו אותי על הספסל האחורי ומשם הזכרונות די מטושטשים. בחניון סרבתי לצאת מהאוטו, אח“כ השתכנתי על ספסל ברחוב אלנבי והמשכתי להקיא אורז. אורז סגול. שוטר בא לבדוק מה קורה, חשב שלקחתי כדורים. בייב הרגיע אותו שזה רק אלכוהול.
בגרירה קלה חצינו את הכביש, שם השתרעתי על ספסל מתחת לבית וסיימתי לנקות את הפה בעזרת החולצה של איתי (שיושב לידי כרגע, משלים לי חורים שחורים ומסתלבט עלי).
אין לי מושג איך עלינו במדרגות, איך נכנסנו הביתה. בשבע בבוקר פתחתי את העיניים פעם ראשונה. בפיג‘מה נקייה ועם בחילה מה מציקה…
חמרמורת בלאט.
(אגב, just to make the record straight, מסתבר שרוב הנוכחים בשולחן נגררו הביתה שיכורים כלוט. אני לא היחידה)
22 בנובמבר, 2006 בשעה 8:07 · שייך לקטגוריית כללי
יום שני, שבע בערב, אחרי שעתיים של בישולים (והתוצאות – עוף יבש, חתיכות תפוח אדמה דבוקות לתבנית, אבל העיקר המחשבה, לא?) – דמתיאלה יושבת עם רפול האב ועם הדודה על סיגריה ושיחה.
רפול (AKA איתי, בייב או מה שלא תרצו) חוזר הביתה מיום שלם של לימודים. חולף בסערה על פני אבא, דודה ועל פני, כשאבא יקר לו (וגם לי, המון. איש טוב במיוחד) אומר את המשפט שמופיע בציטוט, שם למעלה בכותרת.
איתי בתגובה הולך לברז וממלא כוס מדידה במים. משהו כמו ליטר. הוא צועד בלי מילים לאבאל‘ה ומניח ביד ימין שלו את כוס המדידה, ביד שמאל את התיק (שמכיל laptop, ספרים, מחברות ועמל של יום שלם) ואומר:
אם היית סוחב על הגב את התיק הזה יום שלם, ובשלפוחית השתן היתה יושבת לך כזו כמות (מצביע על כוס המדידה) - מה אתה היית עושה ברגע שהיית נכנס הביתה?!
שנינות בריטית…
14 בנובמבר, 2006 בשעה 19:28 · שייך לקטגוריית כללי
This is my first test…
lets see what’s going on.
does it work?
sweet!
(הבהרה – פוסט זה נכתב בgoogle docs ונשלח דרכו לפרסום)
8 בנובמבר, 2006 בשעה 19:27 · שייך לקטגוריית כללי
שנת הלימודים הבעל“ט התחילה בקול תרועה. כן, באמת. בשפה נמלצת שכזו שמתעקשים שנכתוב בה. כבר אי אפשר להגיד מילים פשוטות כמו – ”הוא אדיוט“. הכל קורה בגלל שמישהו הוא ”בעל יכולות קוגנטיביות נמוכות“. קשה קשה עם כל המילים האלו.
רבותא בלאט הולכת לא רע גם היא. הבוס הציוני חזר להיות הנערץ. אולי גם בגלל הזמינות בכל פעם שאני לא מבינה כלום בלימודים. זה קורה הרבה.
קצת לפני תחילת הלימודים, בדרך חזרה מישיבת עבודה בירושלים עשינו תאונה. מר בחור כתב על זה פוסט בבלוג שלו, משהו על זה שהאטנו כשעברנו לנתיב יציאה מכביש 4, לפני אלוף שדה, והרכבים לפנינו פתאום נעצרו. גם אנחנו עצרנו, אחרי שנכנסנו ברכב שלפנינו. הכל בסדר, תודה שדאגתם, שאלתם, התעניינתם.
אז לימודים. 25 איש בקבוצה שלי בערך. לא רע בכלל. הקורסים חביבים (טוב נו, הגזמתי…) יש אפילו אתר סיכומים, רק שרפול ואני צריכים לעבוד עליו קצת (ליתר דיוק – אני צריכה להזיז את התחת שלי, הוא כבר עבד קשה להתקין) – זה בwww.query.co.il .
המון קרה בזמן האחרון. אחרי התאונה נסעתי עם אמא יקרה לי לבקר את אחותי בבית שאן. האחיינים גדלו הרבה. הם עדיין קופצים עלי שארים אותם כך שהאבחנה לפיה הם גדלו נכונה. הגב והברכיים מחזקים את הטענה. למדתי גם קצת. ממש מעט. אבל בעבודה, הו בעבודה!
המשכורות האדירות שלי (בוא נגיד שהם לא עוברות מספרי שגיאה בהתחברות לאינטרנט, כך שרק תומכים טכניים יבינו את עוצמת הבאסה) משתפרות מרגע לדודלי.
יש לנו חדר וידאו קונפרנס חדש במלון בירושלים, המקום יפה, האנשים טובים והעסקים אינשאללה גם כן.
אתמול היה וידאו קונפרנס עם NASA. אחרי שהבוס הציוני יחלץ את הצילום הכשרוני של המאורע (על הביצוע – אנוכי) תוכלו לראות את הנחמדות. מסתבר שמועצה אזורית גלבוע הקימה מרכז לחקר החלל ואסטרונומיה. לרגע המאורע (ופתיחת מגמה ב2 בתי ספר) היה טקס, הגיעה רונה רמון (שהמרכז נקרא ע“ש בעלה) ואנחנו חיברנו את האולם עם אסטרונאוט יהודי חמוד שנמצא כרגע ביוסטון, לקראת משימה שסיפר קצת על העבודה, ועל הרקע העצום שלו בעברית (הכולל חמש מילים – שלום, אמא, אבא, שתיים, שלוש 
)
דיברו גם ראש המועצה, המורה שניקץ עד שפתחו את המרכז, שרו כמה ילדים, ואז עלה בחור אמריקאי חביב. נציג השגרירות האמריקאית שנשא ברכה בעברית. היו אלו שלושה משפטים מקסימים. בסוף הערב מלא ילדים עמדו בתור להצטלם איתו דרך הסלולרי. הוא הרגיש סלב ואני התפננתי על הטרמפ שמר בוס סידר לי איתו לת“א. נסיעה ברכב דיפלומטי זה מוי כיף. מרגע שמצאנו את המקום בו הרכב חנה הכל היה פנאן. טיילנו בקיבוץ עין חרוד רבע שעה עד שנמצאה האבידה.
קיצר – רבותא רולז, סקול סאקס.. אור איז איט?
אה, אגב… נזכרתי באוסף תמונות מוזרות שקיימות לי על השרת מתקופות שונות, אז הנה 2 (בלי קשר לכלום):
גיל 17 – שירות לאומי:
יומולדת 19 – נסיעה לאילת עם החבר‘ה מפורום יוצאים בשאלה בתפוז :
