ניי ניי ניי ניי ניי!בזמן האחרון, מאז שחזרתי לגור אצל ההורים, התחלתי להכיר את האזור שלי.
גבירותי ורבותי (2 האנשים שקוראים את הבלוג) — אני גאה להציג את אזור השרון. משופע בקיבוצים/מושבים/ערסים וכמה קיבוצניקים לא רעים בכלל.
איפהשהו באזור פרדס חנה (מוגזם לבקש ממני לדייק, היה לילה!) יש את הזוקיני. פוטנציאל לא רע, חבל רק שהמלצריות פרחות, ושבימי שלישי יש דאנס בר-מוזיקה שחורה. כל פרחות וערסי האזור הגיעו.
בירה סבירה, מילקשייק טעים (כך שמעתי), וקוסמופוליטן שווה לתחת.
לא ברור לי למה, אולי העובדה שחורף היה שם במקרה באותו הערב, המקום נראה לי חביב.
הבטחתי לעצמי להחזיר ביקור בחמישי בלילה כלשהו, כשיש מסיבה עברית (או בשני, כשבירה עולה 5 שקלים…)
בשישי בערב, סביבות חצות, כשסינדרלות כבר חוזרות הביתה, קפצתי עם קובי (מכר מילדות שגיליתי באינטרנט לפני חצי שנה, אולי קצת פחות) למקום חביב בשם Goose. ממוקם בעין שמר, מעוז השמוצניקיות, ודבר מוקצה מחמת מיאוס בשבילי עד לא מזמן, ואחד הפאבים המקסימים שיצא לי לשבת בהם.
מבחר אלכוהול נחמד, מחירים הוגנים (לא צריך להגזים, לא זול, אבל ממש הגיוני), ומבצעים שונים בכל יום/שבוע על משקאות חביבים. כך ניסיתי ”אייריש מיסט“, ליקר דבש על בסיס וויסקי, דומה לדרמבואי/ייגר דבש, גם שוט של ג‘ק (ליתר דיוק שוט כפול) וטיפ טיפה WOO WOO, עם פלח אננס טרי.
ישבנו שם על הבר, ליד דנה הברמנית, שקובי מכיר מימי התיכון העליזים שלו. בכלל, המקום שרץ חברים מהתיכון של קובי ודנה. נראה שבכל פעם שהיא עובדת, הם משתלטים על הפאב. היה מפוצץ, כבר אמרתי?
התגלגלנו חזרה בסביבות 3, נראה לי. כולה 3 שעות בחוץ, ואני מסובבת קלות. שיגעון.. :רשע:
שבת בצהריים, כשסופסוף התעוררתי (לגלות שההורים, סבא סבתא והבנדוד כולם בנמנום צהריים), לקחתי לי ליד את הספר של הרב לאו, סיפור החיים שלו. מרתק, העביר לי 3 שעות, מתוכן הופרעתי רק ע“י צליל הודעה.
האיטלקי, אחרי שבוע באיטליה כנראה החליט שלא הייתי עד כדי כך לא נחמדה (לא ברור לי איך הוא החליט את זה, די התחמקתי ממנו בשבוע וחצי האחרונים בהם היה בארץ), שלח בSMS את המספר שלו. וגעגועים.
חמוד האיטלקי. זה פועל רק באנגלית עם מבטא איטלקי. אם הייתי מתרגמת את השטויות שלו לעברית – הוא היה יוצא ערס ממוצע…
מישהו יודע מתי שווה לטוס לאיטליה?:חיוךג:
