ספרים.  יש לי הרבה ספרים חדשים, על רובם לא הסתכלתי.

ברי ובטסי מכרו את הבית שלהם, כך שהשבועיים האחרונים היו מירוץ נגד הזמן שכולל מיון אכזרי, אריזה ואחסון כל הארגזים במחסן.

המיון האכזרי גרם לערמות ספרים גדולות למצוא את דרכן לקופסאות ה-to get rid of.

בצעד נועז ואמיץ, תוך שאני מקריבה את החלום הרחוק לסדר את הבית שלי ולהפוך אותו לראוי למגורי אדם – הכרזתי בעלות על 2 ארגזי ספרים גדולים (פלוס ערמת משחקי קופסא שלא נמצא טעם לטלטל אותם הלאה).

ספרים.  30, 40 או 50 במספר.  יום יבוא ואפתח את הקופסאות.

בינתיים, פינקתי את עצמי בקורט וונגוט חדש.  אחרי שסיימתי את Mother Night המעולה (והרציני) בקורס אנגלית, הגעתי לסופו של Slaughterhouse five המתרחש ביקום או שניים, פרוש על פני עשרות שנים, קושר קשרים לדמויות המוזכרות בMother night וטובע עד לעייפה את המונח So it goes.

קורט וונגוט, אחד הסופרים הגדולים של המאה הקודמת, יחד עם פול אוסטר וניל גיימן אהוב נפשי העכשוויים – כתב ספרים שונים ומשונים, מתובלים כולם בהומור שחור וציניות נהדרת.  ביומו האחרון של אחי היקר בעיר הקודש וועסט העאליוועד (aka WeHo, West Hollywood), בילינו בוקר בGrove.  המקום הגרובי ביותר בעיר.  מכיוון שמיציתי את רעיון הקניות עד תום בחמשת הימים שקדמו לאותו יום ראשון, החזקתי את הארנק עמוק בתיק, ולא שחררתי אותו עד שנכנסנו לBarnes and Noble.  שלוש קומות מרווחות של ספרים בכל נושא, דת, צבע ומין.  אח שלי גיבור קנה לו 2 ספרים חדשים של הרוקי מורקאמי ואני לא יכלתי לעמוד בפיתוי וחטפתי את Cat's Cradle של וונגוט.

אשקר אם אומר שסיימתי את הספר.  התחלתי אותו מיד אחרי הקניה, הגעתי לעמוד 19 ומאז הספר עומד מיותם (טוב, זרוק מיותם) על המיטה שלי, מחכה לכמה דקות של מנוחה שיביאו אותי להמשיך לקרוא.  ההתחלה נהדרת.  הרעיון מעניין.  המצאת דתות, אמונות וחברות שונות ומשונות, כאנאלוגיה או סוג של לגלוג על אמונות קיימות – פועלת די טוב אצל וונגוט.

אבל אין זמן, חשק או יכולת.

אחרי שבוע של חופשה, קניות עם אחשליגיבור ואמאיקרהלי, עם כמה ביקורים אצל משפחה, חברים וכמה ביקורים עצמאיים במערך הרפואה המבלבל (אל דאגה – אני בסיידר) ותחילת תזונה נכונה – אני מפוקסת.  בליל אמש נשארתי בעבודה עד 11:30.  זה לא תוכנן ככה.  עבדתי עד 4:30 אחה"צ וסופסוף דברים הסתדרו לי בראש.  מסמך שעבדתי עליו משך שבועיים ללא הצלחה – מצא את דרכו לסיום.  רגע, אתקן — פרוייקט שאפיינתי/סיכמתי משך שבועיים ללא הצלחה – סוכם ואופיין תוך כ-6 שעות עבודה רצופות, בין 4:30 ל10:30.  ארשה לעצמי להשתחצן קצת ולומר שיצא די בסדר.  קראתי כמה פעמים את הכל, ערכתי, תיקנתי, שיניתי ניסוחים.  קבעתי מטרות, יעדים, עבודת הכנה ותוצר סופי מבוקש, ובינינו? יצא סבבה

ברשימת הספרים לקרוא:  Make it stick (על בנית קורסים וכאלה), Rapid Instructional Design: Learning ID Fast and Right (סיכום מרוכז של כל תחומי העניין והאחריות שלי בעבודה, הסבר קליל על התיאוריה וצ'קליסטים והסברים מעשיים, לעבודה בהירה, מהירה ונכונה), in cold blood של קפוטה, אולי (אינשאללה) להצליח לסיים סופסוף את Baudolino של אומברטו אקו (יקולל היום שבו החלטתי לקרוא ספר שנכתב במקור באיטלקית דווקא בשפה האנגלית!).  אם ישאר זמן, שני ארגזי ספרים ממתינים לי.  צועקים הצילו.  בואי.  הצילי אותנו מהבדידות.

בנימה אופטימית זו, אסיים את המטלות שהקצבתי לעצמי היום.  בתקווה שמחר אסיים איתן מוקדם יותר.  אתמול עבדתי 15 שעות ברציפות, התהפכתי במיטה עד 4 לפנות בוקר, והקצתי עצמאית ב5:30.  עייף לי קצת.