ברוס ספרינגסטין – Rosalita
שימו לב לדקה 7:01… עד 7:22
מוזיקה של ראש השנה
מתנגנת לי היום ברקע:
My Secret Roads – Hadara Levin Areddy (בקאמבק יפה לפלייליסט שלי, אחרי העדרות ארוכה)
בואי אראה לך – הדרה לוין ארדי (עם רונה קינן)
אתמול בבר של ינקי – הדרה לוין ארדי (סופסוף מוקלט!)
אפגוש את אלוהים – התקווה 6 ("את אללה, ג‘ה ג‘ה, GOD,DIEU או מלך המלכים", זה לא ג‘יבריש…)
שוב – ג‘וזי כץ, ופה בביצוע של בר בלפר מתוך מישהו לרוץ איתו
Rosalita – Bruce Sprinsteen בהופעה מ1988
The River – Bruce Springsteen – (הופעה חיה בניו יורק, ביצוע ממש טוב. איכות נהדרת)
Come Pick Me Up – Ryan Adams (שוף, רואה? אני חושבת עליך הרבה…)
Laid – James (בהופעה חיה, האיש רוקד מצחיק)
Rockstar – Nickelback (החדש שלהם)
פשייי, רבל סאן נשאר
כנראה שעדיין יש קולולוש…
ומכיוון שהembed לא עובד —
אז:
http://www.youtube.com/watch?v=KyRoc4s1KyA
http://www.myspace.com/coolooloosh
תקשיבו, תהנו, בואו להופעה בת“א בשבוע הבא (?)
תזמינו אותי להופעה בת“א בשבוע הבא…
קנו את הדיסק. בתו השמיני בירושלים בטוח. איפה עוד? אולי בהופעות
מתוך מכתב שנשלח היום
היי חביבתי.הערבים האחרונים בעיר הקודש עברו בצורה הזויה לחלוטין.
את אתמול לדוגמא התחלתי בבלו הול, לדרינק מוקדם. תוך כדי שאני מתחילה להשתכר – נכנס יצור מדהים למקום. לא הטיפוס הרגיל שלי – בלונדיני, עיניים כחולות, שרירי – אירי קתולי במוצא. יאמי.
ישבנו, שתינו, קשקשנו וכו‘. המשיך איתי הלאה לסינדרום, להופעה של שי נובלמן.
את השלב הזה אני כבר לא ממש זוכרת, הייתי שתויה לחלוטין. רקדתי עם א., הקאתי בשירותים (נו, הדברים הרגילים).
משם המשכנו כולנו יחדיו לאולד פרנד. בן דוד שלי תכנן לחתוך, ולי לא היה חשק בדיוק ללכת, הג‘ינג‘ית הזמינה אותי לישון אצלה על הספה, ופתאום שון (התייר) אומר – My room has two beds, u‘re more than welcome to crash over.
אוקיי – i crashed.
הבן דוד בחיים לא יאמין לי, אבל הגענו לחדר (קינג דיוויד, יאמ!), כל אחד בתורו התקלח, ותוך דקה וחצי נרדמנו (כל אחד במיטה שלו).
ערב הזוי לחלוטין היה הערב האחרון. אני עכשיו בעמק רפאים, ישיבה בעוד שעה ואני צריכה להפטר מההנג-אובר.
יום טוב, חג שמח וכו‘.
pics and such:
חלק מהשמות שונו כאן, למנוע זיהוי
:לול:
Good song, good song
NAACP was there (j/k, t'was my only lesbian fantasy, my kozak, B, D and friends)
Dancing plenty, making out (in the small 
), and even a nice slow dance with the B man.
One photographer asking if me and my female dancing mate are a couple, other says he got turned on by our dance and both took plenty of pictures.
Mucho alcohol which helped losening up. Some fun after a real long break.
Assaf Krauss, the almighty drummer was there, didn't really see him throughout the evening, since he was all the way in the back, and our dancing location was hiddenish. Said hello's at the end of the concert, chances are he, as well, thinks i'm a lesbian.. one way or another – no phone number\date\overnight slumber party… nada.
IF any of you fuckers that were with me there try to pimp me around again, don't try and pimp me to minor AA Cool. cute or not – i want the drummer! my phone number is 0525349649 – i want a DATE!
this post was originally written right after the concert, while lying cramped on the spare bed in my friend's dorm room. there was a whole thing apologizing for my handwriting… (will scan the original paper to prove)
now, everyone sing along — "nobody wants you when you drink this way.."
מסתבר שאני מעדכנת הרבה
לפחות זה מה שניסים (תשמע, תהיה מלחמה) אומר.
היה שבוע די מעניין. עברתי ראיון עבודה (יותר קרוב למיוני שב“כ, בהתחשב במידת הרצינות שהם השקיעו ב“קואורדינציה מרחבית“ ומשחקי תפקידים. היו אומרים לי והייתי חוסכת להם את הטרחה – אני לא טובה בשטויות האלו!!!).
נדדתי ברחבי מדינת ישראל, ביליתי יום כיף בת“א עם איילי שמתגייס ביום שלישי (מישהו מוכן ללוות אותו גם לבקו“ם? מתבאסת ללכת לבד!), פגשתי אושית אינטרנט אהובה עלי פנים מול פנים, ביליתי עוד עם אייל, משם גם עם דני, מייקס פלייס והופעה של הדרה.
היה יום עמוס, יום חמישי. אחלה של הופעה. זכורה לי כמובן במעורפל, עקב happy hour במייקס פלייס בת“א שהתבטא בהרבה בירה לקיבה הריקה שלי.
חדווה הגיעה להופעה, עם ארז ובחורה נוספת ששאלתי לשמה בערך 4 פעמים. אני עדיין לא זוכרת. היו המון סלואים צמודים עם חדווה, גם עם דניבוי, התייבשות קשה, ודוד אחד שהחליט להציל אותי מלילה של אפיסת כוחות בת“א ולקח אותי הביתה (הייתי אומרת הקפיץ, אבל הנסיעה לקחה לו סה“כ שעתיים, כולל הגעה הביתה)
שבוע הבא יהיה גם הוא עמוס. שלב ב‘ לראיונות לעבודה, פגישות שונות מטעם העבודה בת“א ובירושלים, בירורים בנוגע ללימודי הנדסת תוכנה (השבוע בבראודה, כרמיאל, מן הסתם זה ישתנה תוך יומיים – אל תתרגשו!)
בעסה עם הנקודות האלו בחיים שהכל משתנה וצריך להחליט מה רוצים…
אה, וכמעט שכחתי:
אתמול בלילה ראיתי את ”הסיפור שאינו נגמר“. שמתי לב שלדרקון קוראים פלקור.
היום קראתי שוב את הספר, כי זה לא הסתדר לי – מסתבר שקוראים לו בתרגום העברי פוכור.
בנוסף – ההגהה גרועה בספר העברי, ויש שגיאות כתיב מטרידות (עם במקום אם וכד‘).
אוףףףףףף. איך הגיעו מפלקור לפוכור?!
Your smile – yet another Hadara
Every time i fall apart,
i don‘t remember how
can i spread my wings and fly-high,
i don‘t remember why.
My whole life is getting in the way,
i just wanna lay beside you.
When you kissed me,
i lost control.
You were breaking nice and easy right into my soul.
Your whole life is getting in the way,
i just wanna lay beside you.
I‘ll always feel your smile,
Knocking on my heart.
I‘ll always feel your smile,
lighting up my way.
Some pray for a little bit of $ and fame.
Some pray for a little bit of loving and sex.
Some pray for a little bit freedom and peace.
And I pray for the way…
Every time i fall apart,
i don‘t remember how
can i spread my wings and fly-high,
i don‘t remember why.
Our whole life is getting in the way,
i just wanna lay beside you.
—-
miss you babe
אולי איבדתי כל תחושה, חושב שאני עף.
אבל בעצם על הרצפה…
יש שלושה דברים בטוחים בחיים שלי:
לנצח אוהב את דני, אין כמו אמא (גם כשהיא נותנת לי אולטימטומים וצועקת עלי), והופעות של הדרה תמיד משפרות לי את המצב רוח.
הדברים השונים עמדו למבחן המון, ותמיד עברו אותו בהצלחה.
עד יום חמישי.הופעה של הדרה, וכולי עקצוצים של שמחה.
או עקצוצים של אזהרה?
היתה קקה של הופעה. הביצועים טובים, אבל ההרגשה הכללית בטטה.
עשרים וקצת איש בגלריה, הדרה עצובה ושתויה יותר מהרגיל, וגם חצי עולם שתכנן לבוא איתי לא הגיע מסיבות שונות ומשונות.
נראה שעכשיו הדברים הבטוחים ירדו לשניים.
חבל
so many things have happend
so many things have changed.
נתחיל מההתחלה, הופעה של הדרה לוין ארדי. עוד אחת 
לקחתי את הבדודה שלי הקטנטונת, boobie בפי העם.
זכורה לי רק תחילת ההופעה, אח“כ הפכתי שתויה מדי, והכל הפך מעורפל מאוד.
עולה לי בראש כל הזמן סיטואציה קצת מטרידה, ולא ברור לי אם זה בגלל הפרנויות או בכלל קרה באמת, אבל הדרה התחילה לשיר את שיר האורגזמה.
אמצע השיר, אחרי בית פלוס פזמון, אני כמעט בטוחה שהיא הרימה את העיניים, הסתכלה לכיווני ואמרה משהו כמו – ”קראתי מה שכתבת“. מקושר פה למעלה מה שכתבתי. פוסט שלם על ההופעה האחרונה שלה שראיתי, עם התמקדות רצינית על המתופף השווה שלה. קצת מביך, קצת לא ברור. הבדודה טוענת שהיא הסתכלה לי בעיניים.
נקווה שלא.
קיצר, את הערב סיימתי בשיחה ארוכה ארוכה עם שלומפ, ככל הנראה השיחה האחרונה בינינו.
לפני זה עוד הספקתי להחליף מספרים עם איזה תייר ניו יורקרי בן 30, שבסוף השבוע הזמין אותי להתארח באחד החדרים בדירה שבה הוא מתאכסן. יפה מצידו? גברים…
הסבא-סבתא הגיעו גם לארץ. היה נחמד בערך יום, נשארתי יומיים וחצי. זה הסתיים אחרי שסבא יקר לי הודיע לי שמקומי בארץ, ולא בארה“ב, שחס וחלילה לא אהפוך להיות ”יורדת“. יכול להיות מובן, אם לא היה מדובר בסבא שאף פעם לא טרח לעלות לארץ, ושנלחם בבן דוד שלי שבגילי שרצה לעלות. אח“כ סבתא גם ישבה לי על הווריד בקטע של עישון.
המצאתי תירוץ ונסעתי לירושלים לשבת.
אז עכשיו עבודה, אין הרבה מה לעשות, בעיקר בגלל שאוהבים לדחות פה הכל לרגע האחרון.
בחזרה למשרד, לאנשים שאני אוהבת, שהתגעגעתי אליהם, וגם לבוס החביב.
גיט שאבס. בשמחות.
הדרה לוין ארדי, בהופעה חיה בזאפה
"Yes, it's all about sex, it's all about another pretty face, yes, yes, yes, yes, YES!"
[Orgasm song - Hadara Levin Areddy]
וזו היתה בדיוק התחושה אתמול.
הגעתי עם פיי המכשפה, עם דני אהרן. התיישבנו קרוב למתופף – אסף קראוס. את הדרה לא ראינו מהשולחן, אבל אפשר היה לראות את קראוס מלווה את הדרה גם בקולות, דבר שהיה שווה לחלוטין בשיר האחרון, אבל עדיין לא הגענו לזה.
כלמיני שירים מהאלבום החדש שאמור לצאת, קאוורים לאהוד בנאי, ריאן אדאמס (ינשוף- סופסוף יודעת מי כתב את השיר על – u fucked all my friends!), ובוב דילן. וכל הזמן הזה, אני מתה לשמוע את "בואי אראה לך". ניסיתי להחליק את שם השיר תוך כדי שיעול, ניסיתי לגרור את דני ואהרן להשתעל יחד איתי, לרמוז קצת יותר בבירור, אבל לא בדיוק פעל.
הזאפה – מקום קצת יאפי. הרבה יאפי. גדול יותר מהמקומות הקודמים שראיתי בהם את הדרה, פלצני יותר (בהיתי במארחת כשהיא שאלה כמה אנשים אנחנו, היא לא הבינה שזו פעם ראשונה שאני רואה דבר כזה בפאב/מועדון), דבר שדי הוריד אותי מההתרגשות לקראת ההופעה. אבל ברגע שהדרה פתחה את הפה – ההבדל נעשה ברור. סופסוף מקום עם סאונד נורמלי, שעושה לה רק טוב.
אסא בוקלמן על הגיטרה, אסף קראוס בתופים (יאמי!) ודניאל בן חורין על הבס. ילד חמוד, קצת מבוייש. נראה לי שהוא אמור להכנס למקום של א.א. קול הטרומבוניסט הכשרוני שהתגייס לו לצה"ל.
בינתיים בלי יותר מדי הצלחה, אבל יש עליו.
אז עברנו מלא מלא שירים, גם את שיר האורגזמה שתמיד עושה לי נעים (יש לה הקדמות מעולות לשיר…), והנה מגיעה סוף ההופעה, אחרי ההדרן.
הדרה שואלת קצת בקול את הלהקה שלה מה לשיר, ולי כבר נמאס. בלי הרבה חשבון אני צועקת – "בואי אראה לך"!
וואלה – היא מתחילה לשיר אותו. הביצוע הכי טוב לשיר ששמעתי עד היום. אסף קראוס מלווה אותה, עושה קולות. היא מתפרעת על השיר, ואני ? אני בגן עדן.
יצאתי עם זרמים נעימים מההופעה.
