משגע אותי כשאנשים משתמשים במילה "ממקום". זה בא בעיקר בראיונות עם עוד איזה d-list celebrity שמצא לו כמה דקות של תהילה באיזה ריאליטי מטופש. הוא יספר שזה בכלל לא הפרסום, שהרצון שלו להיות באור הזרקורים בא ממקום לגמרי לא אנוכי, ממקום של נתינה, וכל מה שאני רוצה זה להוריד עליו כפכף, ממקום של עצבים. גם מילים כמו "להכיל" מביאות לי את הסעיף. כל כך הרגשה של פסטי-שאנטי, וכל מי שמדבר כמו פלצן הוא בעצם נורא ניו אייג'י ומתקדם. yeah, right.
זה קצת כמו בgrandma's boy, כשמיסטר צ'יזל בא ביציאה ניו אייג'ית סטייל
"I had a dream last night. I was a snake slithering through the grass, until I came upon a dead elk, and I climbed into his soul, and its there I stayed until morning, which meant I will underestimate someone very close to me."
דאנטה, שמוכר גראס לכל השכונה מסתכל עליו ושואל – "where do you get your weed?!"
צ'יזל בתגובה – "from you, Danta".
